בוא נדבר גלויות: מדובר במערכת בגובה הקרקע — קונסטרוקציית מתכת עם פאנלים. היא נראית.

מה שכן אפשר לעשות — למקם את המערכת בקצה החלקה, במרחק מבית המגורים. זה לא מעלים אותה, אבל זה מקטין משמעותית את הנוכחות שלה בחיי היום-יום.

אני לא אנסה למכור לך משהו שאני יודע שלא נכון. זאת מערכת תעשייתית על הקרקע שלך — ובתמורה, אתה מקבל הכנסה יציבה של כ-110,000 ₪ בשנה, בלי לעבוד עליו.

בהחלט. המערכת מוקמת על דונם אחד בלבד, ושאר החלקה נשארת אצלך לעיבוד חקלאי רגיל.

יתרה מזו — קיים מודל שנקרא אגרו-וולטאי שבו ממשיכים לגדל גידולים שמתאימים לצל חלקי תחת הפאנלים. נדבר על זה בשיחה.

למערכת יש אחריות יצרן לתקופה ממושכת, והתחשיב הכלכלי כבר כולל את עלויות הביטוח. כלומר — ה-110,000 ₪ נטו בשנה הוא אחרי שכל העלויות האלה מחושבות פנימה.

מודל רכישה (110,000 ₪/שנה): ההלוואה מגובה בתזרים החודשי של המערכת עצמה. מהחודש הראשון אתה בתזרים חיובי.

מודל שכירות (40,000 ₪/שנה, בלי שקל): אם אתה לא רוצה הלוואה בכלל — אפשר להשכיר את הקרקע. ההכנסה יורדת, אבל אין הוצאה, אין הלוואה, אין סיכון.

בשיחה נבחן יחד איזה מודל מתאים לך.

בין 12 ל-18 חודשים מרגע החתימה. רוב הזמן הוא בירוקרטיה מול הרשויות וחברת החשמל — ואני זה שמטפל בהכל.

החוזה עם חברת החשמל הוא ל-24 שנה. במהלך התקופה תכניס מהדונם הזה כמה מיליוני שקלים.

מה אחרי? ייתכן שתחדש חוזה, ייתכן שתפרק ותחזור לקרקע חקלאית. אבל את הכסף — כבר הכנסת.

המספר הוא אחרי כל ההוצאות השוטפות — ביטוח, תחזוקת המערכת, ניקיונות תקופתיים וגינון סביב הפאנלים. זה מה שנכנס לכיס שלך מהמערכת.

זה לפני מע״מ ולפני מס הכנסה, כמו כל הכנסה עסקית. רואה החשבון שלך ינחה אותך. רוב החקלאים שאני עובד איתם מקימים את זה כחלק מהעסק החקלאי הקיים.

החוזה עובר עם הנחלה — זאת השבחה של הנכס. אתה לא מוכר נחלה רגילה; אתה מוכר נחלה עם הכנסה פאסיבית מוכחת. זה מעלה משמעותית את שווי המכירה.